בתוך רשימת המעלות שארה"ב יכולה להתגאות בהן, תתקשו למצוא תחבורה ציבורית יעילה. למעט מספר מועט של ערים מרכזיות המצוידות ברכבת תחתית מושקעת, מרבית האמריקנים תלויים ברכב הפרטי שלהם כאוויר לנשימה. עובדה – בארה"ב יש לא פחות מ 263 מליון רכבים, רובם פרטיים. האמריקאים נוהגים בהם כדי להגיע מהבית לעבודה, לקניון, לבית הספר וכמעט לכל מקום. למרבית תושבי ארה"ב זוהי עובדה גמורה: בלי רכב, קשה להסתדר. זאת אומרת, עד שהגיעה אובר, וחוללה מהפיכה של ממש.

אובר – כל אחד יכול להיות מונית, והצרכנים מרוויחים בענק

אובר שינתה את כללי המשחק. כידוע, האפליקציה מאפשרת לכל אחד להשתמש ברכבו הפרטי כמונית לכל דבר, תוך שהוא מקבל דמי נסיעה עבור השירות שהוא מעניק. הבשורה לצרכנים היא אדירה – עלות השירות נמוכה (במיוחד כאשר חולקים את הנסיעה עם נוסעים אחרים), הזמינות גבוהה, ובזכות מנגנון הדירוג, הנהגים חברותיים, מנומסים ומעניקים שירות מצוין.

לראשונה מאז 1913, השנה בה החל הנרי פורד לייצר רכבים בייצור המוני, אנו רואים ניצנים של שינוי בביקוש לרכבים בארה"ב. בעיירות קטנות ומרוחקות, אמריקנים מצטמצמים משלוש לשתי מכוניות בממוצע לבית אב. בערים ובפרברים עוברים משתי מכוניות למכונית אחת. המגמה תתפוס קצב מהיר כאשר כלי רכב אוטונומיים, מהירים ושיתופיים ינועו בכל מקום. כאלו שפועלים 24/7, חפים מטעויות אנוש, ובעיקר זולים, אמינים וזמינים. הטכנולוגיה כבר פעילה במודלים נסיוניים רבים.

כך למשל, מכונית אוטונומית תוכל להסיע נוסע אחד לעבודה, ולחזור להסיע נוסע אחר לבית הספר מיד לאחר מכן. המכונית תעבור לייצר הכנסה לפי מודל הנסיעה השיתופית, עד שיגיע הזמן לקחת את בעליה בחזרה הביתה. לאובר ולמתחרותיה דריסת רגל במקומות רבים בארה"ב ולכן כאשר נסיעה אוטונומית תהיה זמינה, אותן מכוניות יהפכו לאוטובוסים קטנים שיסיעו בחריצות תושבים ממקום למקום. בעלות פרטית על רכב תהפוך להיות עול יקר, מיותר ופחות נוח.

ואיך כל זה קשור לנדל"ן?

עצרתם פעם לחשוב כמה שטח מכוניות זוללות? המכונית עצמה, בנסיעה עם נוסע אחד, היא 80% ריקה. לא זו אף זו, 243 מליון המכוניות בארה"ב עומדות במקומן רוב הזמן. זה מחייב לא פחות ממיליארד מקומות חניה בארה"ב כולה, 4 על כל מכונית בשימוש. כלומר, 3 מתוך 4 מקומות החניה עומדים ריקים בכל עת. הוסיפו לכך מחלפים וגשרים, וקיבלתם ערים שמקצות 50-60 אחוז משטחן למכוניות.

מומחים מעריכים כי בעתיד הלא רחוק נזדקק לפחות מ 25% מהרכבים הקיימים. ערים צפופות ומבוקשות יוכלו להשתמש במקומות החניה למגורים למעוטי יכולת ולצעירים, בעוד שרחובות העיר יוחזרו להולכי הרגל ולרוכבי האופנים. נכון, זה ייקח עוד זמן, אבל מה שבטוח הוא שהעולם החל להתקדם לכיוון עתיד בו כולנו נוכל להגיע למחוז חפצנו בקלות, מבלי שנהיה עבדים לקופסאות פח בזבזניות.